המסע שלא בחרתי

כשהתחלתי לכתוב את הספר הזה, לא העליתי בדעתי שהחיים יכתבו עבורי סוף אחר.

כתבתי אותו מתוך אמונה. מתוך תקווה. ומתוך ודאות בלב שלי שהבת שלי, ניב חיה, תהיה כאן. שתקרא אותו. שתחזיק אותו בידיים שלה. ותראה את החלום הזה מתגשם.

ולכן, רגע לפני שהספר יצא לאור, נוספו לו עוד דפים. הדפים הכואבים ביותר שכתבתי בחיי. דפים שנכתבו בדמעות. דפים שמעולם לא חשבתי שאצטרך לכתוב. דפים שמספרים על הסוף שלא חלמתי שיגיע.

ואולי דווקא בגלל זה, ״המסע שלא בחרתי״ הוא הרבה יותר מספר. הוא עדות לאהבה של אמא. לאמונה שלא ידעה גבולות. לתקווה. לגעגוע. ולמסע ששינה אותי לנצח.